למה זה קורה? פשוט כי זה גורם לנו להרגיש טוב! איך זה קורה?
ישנן לכך סיבות הן פיזיולוגיות והן התנהגותיות:
סיבות פיזיולוגיות:
תוך כדי האבולוציה הגוף שלנו למד לזהות מזון שמכיל אנרגיה שניתן להשתמש בה במהירות ולשמור ממנה עודפים (לעתות צורך, כמו למשל עתות רעב או מזג אוויר קיצוני) .
סוכרים ופחמימות עונים על הדרישות הגופניות האלה ולכן יש לנו משיכה הישרדותית אליהן.
הקולטנים לטעם המתוק רבים יותר מאלה של הטעמים האחרים, והם נמצאים בחלק הקדמי של הלשון. זה הטעם הראשון והחזק ביותר שאנו מרגישים!
המוח לא ממהר לומר לנו להפסיק לאכול מתוק, הוא מעדיף את הביטחון שבאגירה על פני חוסר הוודאות שברעב.
בנוסף, הדופמין שמשוחרר עקב אכילת הפחמימה גורם לרגיעה וסוג של תחושת 'היי' וכן משפיע על יכולת הריכוז והקליטה שלנו בנוסף לתחושת העוררות שהסוכר גורם לנו להרגיש.
הגוף שלנו מתרגל לרמות של דופמין המופרשות כתוצאה מחשיפה לסוכרים, ואז אנחנו זקוקים לחשיפה גדולה יותר לסוכר כדי לקבל את אותה הרגשה, בדומה לכל התמכרות אחרת.
- עייפות- היא אחד מהגורמים הכי משמעותיים שמובילים אותנו לחפש מתוק. הגוף מותש ומשדר לנו שיש צורך באספקת אנרגיה מהירה ומיידית. המוח מכוון אותנו לחפש מזון מתוק, שמספק סוכרים זמינים ומהירים. העייפות , יכולה להיות עייפות פיזית אבל גם עייפות נפשית של סטרס ולחץ. בגלל העייפות, הצורך במתוק יכול להופיע בשעות הצהרים, בערב, לילה וכמובן בסופי שבוע כשיש נפילת מתח. חשוב לזהות את התחושה של העייפות, כדי שנבין שאנו בעצם עייפים ולא רעבים ואולי כדאי לנוח במקום לאכול.
- חוסר שינה– מחסור או שינה לא איכותית במשך הלילה, אומנם מוביל לעייפות, אבל לרוב הפגיעה באיכות השינה משבשת את האיזון ההורמונאלי ביום למחרת. מחקרים מראים, כי יש עליה של 35-40% באכילה של פחמימות לאחר לילה עם מעט שעות שינה או שינה לא איכותית. מכאן שבמצבים אלו, לא רק העייפות משפיעה, אלא כל האיזון ההורמונאלי של מנגנוני שובע רעב והמטבוליזם נפגעים.
- חוסר בברזל- ברזל הוא מינרל חיוני בגוף. הוא חשוב לתפקוד המוח, השרירים, בניית ההמוגלובין, בלוטת התריס ועוד. חוסר בברזל יפגע ביכולת שלנו לחשוב, להתרכז, לזכור, עלול להשפיע על מצבי הרוח ויגרום לעייפות כרונית. כמו כן, חוסר ברזל יכול להוביל לתפקוד לקוי של בלוטת התריס והעטה בחילוף החומרים.
- חוסר בויטמין -B12 הוא ויטמין חשוב שמשפיע על תפקוד מערכת העצבים המרכזית, חשוב לתהליך שרפת השומן, משפיע על ייצור ההמוגלובין ועל לתפקודים רבים נוספים של הגוף. גם חסר של ויטמין B12 עלול להיות מלווה בעייפות כרונית וצורך עז במתוק.
- חוסר בחומצה פולית- חומצה פולית היא חלק מקומפלקס של ויטמיני B והיא חשובה מאד לחלוקה של תאים, תפקוד מערכת העצבים, בריאות הלב, נדודי שינה, יצירת המוגלובין ועוד. חסר של חומצה פולית עלול להוביל אף הוא לעייפות גדולה בשל פגיעה בייצור ההמוגלובין ולצורך במתוק.
- חוסר בוויטמין -D חשוב לבניית העצמות, לתפקוד מערכת החסון ולשמירה על בריאות השרירים והגוף כולו. חוסר בוויטמין D עלול להיות מלווה בחולשה ועייפות, במיוחד עייפות שרירים ועלול להוביל לצורך במתוק מתוך תחושה של עייפות.
- צמא- אנשים רבים לא מצליחים לזהות את ההבדל בין צמא לבין רעב. במצבי צמא כאשר לא מבינים למה הם רעבים (כי בפועל הגוף לא רעב, אלא צמא…) הם הולכים ומנשנשים מתוקים…
- שינויים הורמונאליים- יש מצבים שבהם שינויים הורמונאליים גומרים לנו לחפש "מתוק" למשל אצל נשים, בימים שלפני המחוזר החודשי (PMS) עלולה להיות עליה חדה בצורך במתוק. הצורך משתנה מאשה לאשה.
- פלורת מעיים לא מאוזנת– המעודדת צמיחה של פטריות וחיידקים פטוגניים הדורשים סוכר כי זוהי תזונתם .
סיבות התנהגותיות
כמו כן, הצורך במתוק נובע מהרגל, מרפלקס מותנה בו אנו מקשרים בין סיטואציה מסוימת לבין אכילת מתוק, וקשה לנו לוותר על הצימוד .למשל , כילדים ההורים אמרנו לנו "אל תבכה, קח סוכריה" . כמבוגרים התניה זו תעבוד כשנרגיש עצב ובאופן אוטומטי נפנה לסוכר כדי להתנחם.
